הרשויות, הבנקים והחברות הגדולות מחשבו הכול. אבל הם אף פעם לא שמו את עצמם במקומנו. התוצאה: הפועל, הבעלים, הפנסיונר עושים את העבודה במקומם. וכשיש טעות, זו אשמתנו.

העולם הפוך
פעם הלכנו לדלפק, ומישהו מילא איתנו את התיק. היום אנחנו צריכים לעשות הכול בעצמנו: המסים, הבנק, קרן הפנסיה, הביטוח הרפואי, הנהלת החשבונות. סיסמה כאן, קוד שהתקבל ב־SMS שם, משבצת שנשכחה, והכול נחסם. ואחר כך מאשימים אותנו שלא מילאנו כמו שצריך.
בכל פעם, האזרח הוא שצריך לעשות הכול
זה לא מדי פעם. זה בכל פעם, בכל הליך. להצהיר על ההכנסות: האזרח. להוכיח שאתה חי כדי לקבל את הפנסיה: הפנסיונר. לשלוח בפעם העשירית את אותם מסמכים, שכבר נמצאים אצל הרשות: שוב אנחנו. תוכנה חדשה? צריך לפתוח חשבון חדש, סיסמה חדשה, להקליד הכול מחדש. בבנק, הלקוח עושה את עבודת הפקיד. בעסק, הבעלים עושה את עבודת עובד המדינה. ואם המסך נתקע, אם האתר לא עובד, אם המועד עבר, תמיד האזרח הוא שמשלם.
האזרח עושה הכול, בכל פעם. הרשות רק מפקחת ומענישה.
הם במהירות 2 קמ »ש, אנחנו ב־200 קמ »ש
השליטים הגדילו את הרשויות, גייסו עובדים בלי חשבון והוציאו הון על מחשבים ותוכנות. אבל את העבודה עושים האזרחים. הם רק מפקחים, שוב ושוב. הם חיים במהירות 2 קמ »ש. אנחנו צריכים לחיות ב־200 קמ »ש: כפול מהמקסימום, ובלי לקבל על כך שכר.

המספרים מאשרים זאת
זו לא רק תחושה. נציבת זכויות האזרח בצרפת אומרת זאת בעצמה: בכל שנה, יותר מ־80% מהתלונות שהיא מקבלת עוסקות בשירותים הציבוריים, וכמעט תמיד בבעיה הקשורה למעבר הדיגיטלי המלא. לפי הסקר האחרון שלה, שפורסם באוקטובר 2025, ל־61% מהמשתמשים שנשאלו יש קשיים בהליכים המנהליים. ו־14 מיליון צרפתים מצהירים שאינם שולטים בכלים הדיגיטליים. הנפגעים העיקריים: הקשישים, אנשים ללא השכלה, אנשים עם מוגבלות, כלומר אלה שהכי זקוקים לעזרה.
לכל אחד התוכנה שלו, לכל אחד הדיקטט שלו
גם עם בינה מלאכותית צריך לבדוק הכול, כי לכל רשות יש תוכנה משלה, כללים משלה, מסכים משלה. במיקרוסופט או באפל בסוף איחדו הכול. ברשויות בצרפת, כל אחד עובד בפינה שלו, בלי להסתכל אף פעם מה עושה השכן. וכל תוכנה הופכת לדיקטט על כל העם.

מה אנחנו רוצים
- מערכת אחת, פשוטה וזהה בכל מקום, במקום מאה תוכנות שאינן מדברות זו עם זו.
- מה שהרשות כבר יודעת, היא ממלאת בעצמה. זה לא תפקידו של האזרח להעתיק את מה שהמדינה יודעת מזמן.
- תמיד בן אדם לדבר איתו, בדלפק או בטלפון, למי שרוצה.
- טעות של תוכנה אף פעם אינה אשמת האזרח.
הדמוסיוקרטיה: להחזיר את המִנהל לשירות העם
בדמוסיוקרטיה, המִנהל משרת את העם, ולא להפך. מי שמתכננים את התוכנות יצטרכו קודם לשים את עצמם במקום מי שמשתמשים בהן. צריך לעצור את השיטה הזאת.

לא העם צריך לעבוד בשביל המִנהל. המִנהל צריך לעבוד בשביל העם.
כרטיס אחד לכל אזרח, מיום הלידה. כרטיס בעל קיבולת גדולה, שניתן לתינוק מיד כשהוא נולד, ומאחד הכול: תעודת הזהות, כרטיס הביטוח הרפואי, התיק הרפואי וכרטיס האשראי. הוא קשור לטביעת העין של בעליו: אף אחד אחר לא יכול להשתמש בו, ההונאה נעשית קשה מאוד והפיקוח פשוט מאוד. לא עוד עשרה כרטיסים, עשרה קודים ועשר תוכנות: כרטיס אחד, מוגן, שהאזרח נשאר האדון היחיד שלו. אף אחד לא יכול לקרוא אותו בלי הסכמת בעליו.
חירות – שוויון – אמת.
תודה על התגובות שלכם.
👉 demosciocracy.com
✉️ jacques.rouchaud@me.com
Merci de vos commentaires