תרגום המאמר בצרפתית של ז’אק רושו
לעתים קרובות חושבים שמאי 68 זה פריז, הסורבון, המתרסים. זה לשכוח את נאנט.
ב-14 במאי 1968, בבוגנה, פועלי « סוד-אביאסיון » כובשים את המפעל שלהם. זהו המפעל הכבוש הראשון בצרפת. למחרת מצטרפים אחרים, ותוך ימים ספורים המדינה כולה נמצאת בשביתה כללית.
ובנאנט לא עוצרים שם. בסוף מאי, פועלים, איכרים וסטודנטים מתאחדים ומתארגנים בעצמם כדי להחזיק את העיר בחיים: אספקה, עזרה הדדית, החלטות שמתקבלות יחד. היו שכינו אותה « הקומונה של נאנט ».
צעירים וותיקים, פועלים ואיכרים, יחד: זו כבר רוח הדמוסיוקרטיה. העם והמקצועות המחליטים בעצמם, בלי לחכות לנסיכי הרפובליקה.
היום הנוער שוב ברחובות. והתנועה החדשה של נאנט תהיה נקודת המוצא לעידן חדש של איכות לכל העמים.
נאנט הראתה את הדרך פעם אחת. היא יכולה לעשות זאת שוב.
📷 תמונות ממאי 68 בנאנט, כיכר רויאל: ראו את הארכיונים של המרכז לתולדות העבודה של נאנט (Centre d’histoire du travail de Nantes)
👉 demosciocracy.com
✉️ jacques.rouchaud@me.com
תודה על התגובות שלכם.
Mercidevoscommentaires