נסיכי הרפובליקה: הפנסיה במתנה

לא אני אומר את זה. הממשלה עצמה אומרת.

ב-22 באוקטובר 2026 הודיעה הודעה רשמית לעיתונות בגאווה על „התקדמות ממשית בזכויות הפנסיה של נבחרי הציבור המקומיים”. צו שפורסם ברשומות (Journal officiel) ב-13 באוקטובר מעניק להם רבעון פנסיה נוסף על כל קדנציה, עד שלושה רבעונים: 9 חודשי פנסיה במתנה.

מי נהנה? ראשי הערים. יושבי הראש וסגניהם של המחוזות, האזורים והאיגודים הבין-עירוניים. חברי מועצה בעלי סמכויות מואצלות. החל מ-1 בינואר 2027, כולל כל הקדנציות הקודמות.

הם ואנחנו

שר העבודה מעז לכתוב שמחויבותם „אסור שתפגע בזכויות הפנסיה”.

והפועל? האיכר? בעל המלאכה? האחות במשמרת הלילה? הבנאי שסוחב בלוקים כבר ארבעים שנה? העבודה שלהם היא שפוגעת בגופם, בגבם, בבריאותם. מי נותן להם 9 חודשים? אף אחד.

האנשים הרגילים צריכים לעבוד קשה עד גיל 64, ואף עד 67 למי שחסרים לו רבעונים. אם הגוף עוד מאפשר. מקצועות שוחקים, גבות שבורים, ברכיים שחוקות: אף אחד לא נותן להם מתנות. ובינתיים, הנסיכים נשארים יושבים בנוחות בכיסאות הקטיפה שלהם.

לנסיכים כבר יש משכורת, קצבאות, עוזרים, נהג, רכב צמוד. ועכשיו גם פנסיה בתוספת. הצביעו עליה בעצמם. בשביל עצמם. בינם לבין עצמם.

כסף המדינה מכל עבר

וזה לא הכול. רבים לעולם לא עוזבים את כיסאם: בגיל 75, 80, לפעמים 85, הם עדיין שם. הם מקבלים את הפנסיה שלהם ובאותו זמן את קצבאות נבחר הציבור. בשבילם הפנסיה אינה סוף העבודה: היא הכנסה שנייה. כסף המדינה מגיע אליהם מכל עבר: קצבאות, הוצאות, עוזרים, רכב, נהג, פנסיה, ועכשיו רבעונים במתנה.

וכשהכהונה מסתיימת, הרפובליקה מרככת את הנפילה. שר שעוזב את הממשלה ממשיך לקבל את משכורתו במשך שלושה חודשים. ציר שהפסיד בבחירות מקבל קצבת חזרה לעבודה עד שלוש שנים, החל מ-100% מקצבת הציר שלו. לפועל המפוטר יש רק את France Travail, שירות התעסוקה.

ובפסגת המדינה?

בפסגה זה עוד יותר טוב. נשיא רפובליקה לשעבר מקבל קצבה לכל החיים של כ-5,500 עד 6,200 אירו ברוטו בחודש, ללא שום תנאי גיל, מתום כהונתו. לכך מתווספים דירת שרד, הוצאות נסיעה, 7 עוזרים למשך 5 שנים ואחר כך 3 עוזרים לכל החיים.

עמנואל מקרון יעזוב את ארמון האליזה ב-2027, בגיל 49. בגיל שבו לפועל נותרו עוד חמש-עשרה שנות עבודה. ב-2019 הוא הבטיח לוותר על „פנסיית” הנשיא הזאת. נראה אם יעמוד במילתו.

הטבות קבועות

במהלך הקדנציה: הקצבאות. אחרי הקדנציה: הרבעונים במתנה. בכל שלב בחייו של נסיך, הרפובליקה מכינה מתנה קטנה. ואתם משלמים את החשבון.

הם קוראים לזה „הכרה במחויבות” ו„חיזוק האטרקטיביות של הכהונה”. אנחנו קוראים לזה פריבילגיות. המהפכה ביטלה אותן בלילה אחד של אוגוסט 1789. הן חזרו בדלת האחורית, צו אחרי צו.

הדמוסיוקרטיה: אותם כללים לכולם

לשרת את המדינה זה כבוד, לא השקעה. בדמוסיוקרטיה, מי שמחליט אינו עוד מי שמשרת את עצמו. אותם כללי פנסיה לראש העיר ולפועל. מי שמתחייב למען הטריטוריה שלו עושה זאת מתוך אמונה, לא בשביל רבעונים במתנה.

די! בואו בהמוניכם אל שורותינו!

תודה על תגובותיכם.