הקדמה
מזה אלפי שנים, העמים מחפשים את הדרך הטובה ביותר לחיות יחד.
הציוויליזציות באו זו אחר זו. הממלכות, האימפריות, הרפובליקות והדמוקרטיות הביאו כל אחת התקדמות, אך גם את מגבלותיהן. אף שיטה לא הצליחה להבטיח לאורך זמן את החירות, השוויון, הצדק, האמת והאושר של העמים.
האנושות ניצבת היום בפני אתגרים חסרי תקדים: גלובליזציה, התפתחות מדעית, בינה מלאכותית, משברים כלכליים, סכסוכים, דלדול המשאבים, אובדן האמון במוסדות והתרחקות הולכת וגוברת בין האזרחים לבין מרכזי קבלת ההחלטות.
האתגרים האלה מחייבים חשיבה חדשה.
הדמוסיוקרטיה היא הצעה לממשל המציבה את הטריטוריה, האחריות, המומחיות, הבקרה הקבועה על המוסדות והשתתפות האזרחים בלב הארגון הפוליטי.
היא אינה מתיימרת למחוק את ההיסטוריה. היא מבקשת ללמוד מן ההצלחות כמו מן הטעויות של השיטות שקדמו לה, כדי לפתוח דרך חדשה.
הדמוסיוקרטיה נשענת על שלושה עקרונות יסוד:
חירות.
משום שאף בן אדם אינו יכול לממש את עצמו במלואו בלי להיות חופשי לחשוב, ליצור, לעבוד וליזום, תוך כיבוד זכויות הזולת.
שוויון.
משום שלכל אזרח יש כבוד זהה בפני החוק, והוא צריך להיות מסוגל להשתתף בחיי הקהילה בלי פריבילגיה של לידה, של הון או של שייכות פוליטית.
אמת.
משום שאף חברה בת קיימא אינה יכולה לשגשג אם ההחלטות הציבוריות נשענות על שקר, על מניפולציה או על דיסאינפורמציה. החיפוש הכן אחר העובדות, השקיפות והאחריות הם תנאים חיוניים לממשל צודק.
הדמוסיוקרטיה רואה בשלטון לא רכוש. הוא משימה זמנית שהקהילה מפקידה לשירות טובת הכלל.
כל אזרח נקרא להפוך, במהלך חייו, לשחקן בממשל הטריטוריה שלו, לא כדי להפעיל שליטה, אלא כדי לתרום להתפתחות הקהילה.
התקדמותה של אומה אינה נמדדת רק בעושרה החומרי, אלא גם באיכות החינוך, הצדק, המחקר, הכלכלה, הסביבה והביטחון שלה, ובכבוד שהיא מעניקה לכל אדם.
חיבור זה אינו מוצג כאמת סופית.
הוא מהווה הזמנה לחשוב, להתווכח ולבנות יחד ארגון פוליטי המסוגל לענות על אתגרי המאה ה-21 ועל אתגרי הדורות הבאים.
