I. הדמוסיוקרטיה הניתנת ליישום בכל המדינות
יסודות וארגון
מבוא: פילוסופיה ועיקרון מכונן
- הדמוסיוקרטיה נשענת על סוף הפוליטיקאים המקצועיים.
- אין מפלגות פוליטיות, אין קמפיינים אידאולוגיים ואין קריירות של בחירות.
- השלטון הוא זמני, ניתן להדחה ופונקציונלי, ומופעל אך ורק על ידי נציגי העם או התאגידים.
- הלגיטימיות נובעת מהמומחיות, מהניסיון המקומי ומהיכרות השטח, לא מהכריזמה או מהפופולריות.
- הייצוג דומה לשירות אזרחי ברמה גבוהה, מוגבל בזמן ומוסדר בקפדנות.
1. הארגון הטריטוריאלי
1.1 הגדרת הטריטוריות ותת-הטריטוריות
- צרפת מורכבת מ-352 טריטוריות התואמות את תת-המחוזות (sous-préfectures) לשעבר, כולל צרפת היבשתית ושטחי מעבר לים.
- כל טריטוריה מחולקת ל-20 תת-טריטוריות, המוגדרות לפי השטח, לא לפי הקרבה הממשית לאזרחים.
- תת-הטריטוריות הן הבסיס למינוי הנציגים, ומבטיחות את היכרות השטח.
1.2 מינוי הנציגים המקומיים
- בכל תת-טריטוריה: נציג אחד של העם ונציג אחד של התאגידים.
- רק האזרחים נציגי התאגידים משתתפים במינוי זה, כדי להבטיח היכרות אמיתית עם המקצועות ועם צורכי הטריטוריה.
- הנציגים הם מתנדבים, ללא קמפיין וללא שייכות מפלגתית.
- משך הכהונה: שנה אחת, הניתנת לחידוש רק כל 20 שנה, כדי למנוע כל מקצוענות.
1.3 מועצת הטריטוריה
- הרכב: 20 נציגי העם + 20 נציגי התאגידים = 40 חברים.
- אופי: חברה אזרחית טריטוריאלית, זמנית, לא פוליטית.
- תפקיד עיקרי: לזהות את הצרכים והבעיות של הטריטוריה; לדרג את סדרי העדיפויות והפרויקטים; להגדיר את התקציבים הדרושים; למנות את מנהל הטריטוריה (המקבילה התפקודית לראש עירייה או לרשות מבצעת טריטוריאלית).
1.4 מנהל הטריטוריה וסגני המנהלים
- מינוי: על ידי מועצת הטריטוריה, ניתן להדחה בכל עת.
- תפקיד: ליישם את ההכוונות וההחלטות של המועצה.
- מינוי סגני מנהלים לפי נושאים (עד 12) האחראים על תחומים כגון: כלכלה, משפט, חינוך, בריאות, תשתיות, סביבה, תרבות, ביטחון ועוד.
- אחריות: בפני מועצת הטריטוריה, עם אפשרות הדחה בכל עת.
2. הייצוג הלאומי
2.1 מינוי הנציגים
- כל מועצת הטריטוריה ממנה: נציג אחד של העם ← האספה הלאומית; נציג אחד של התאגידים ← הסנאט.
- כהונה: שנה אחת, מתואמת עם המועצה הטריטוריאלית.
- תפקיד: לחוות דעה ולהצביע על צעדי הממשלה, ללא יוזמה פוליטית עצמאית.
2.2 מטרות שני הבתים
- האספה הלאומית: מאגדת את נציגי העם, משקפת את האזרחים.
- הסנאט: מאגד את נציגי התאגידים, משקף את מי שמייצרים ומקיימים את המדינה.
- אופן פעולה: מאוזן, לא מפלגתי, מבוסס על היכרות אמיתית עם הטריטוריות.
3. הממשלה הלאומית
3.1 הרכבת הצוותים הממשלתיים
- 10 צוותים מועמדים, לכל אחד מנהיג, המגישים תוכנית פעולה ותקציב משוער.
3.2 בחירת הממשלה
- על ידי העם: בחירות כלליות יחסיות ← 4 צוותים נבחרים (המדורגים הגבוה ביותר).
- על ידי הבתים: 4 הצוותים שנבחרו מוערכים ← צוות אחד בלבד נבחר להרכיב את הממשלה, ברוב מיוחס (כ-75%).
3.3 כהונה ואפשרות הדחה
- משך: גמיש, יכול להימשך 5, 6 או 10 שנים אם התוכנית מכובדת ומאושרת על ידי הבתים והטריטוריות.
- הדחה: בכל עת בהצבעה של שני הבתים במקרה של אי-כיבוד התוכנית או הצעות הטריטוריות.
3.4 היישום הטריטוריאלי של התוכנית
- הממשלה ממנה נציגים טריטוריאליים בכל תת-טריטוריה ובכל טריטוריה כדי לעקוב אחר יישום התוכנית והתקציבים.
- 22 האזורים ההיסטוריים מוקמים מחדש כדי לתאם את היישום ולפקח על: החינוך, השירותים הציבוריים, הפרויקטים הכלכליים, עקביות התקציבים.
4. שכר ותגמולים
4.1 נציגים טריטוריאליים ולאומיים
- השכר נשמר, ובנוסף תגמולים המכסים את ההוצאות הקשורות לתפקיד, ומענק מתון והולם כדי לחיות באופן רגיל, ללא התעשרות מופרזת.
- מטרה: לאפשר לכל האזרחים להשתתף, ללא תלות בהכנסותיהם.
4.2 מנהל הטריטוריה וסגני המנהלים
- שכר המותאם לרמת האחריות, תוך שמירה על עקרונות השקיפות, ההגינות והיעדר הפריבילגיות.
5. העיקרון הכללי של הדמוסיוקרטיה
- שלטון פונקציונלי, זמני וניתן להדחה, לעולם לא אישי.
- ייצוג המבוסס על מומחיות ועל היכרות השטח, לא על אידאולוגיה או כריזמה.
- שרשרת האחריות: תת-טריטוריות ← המועצה הטריטוריאלית; נציגים לאומיים ← האספה והסנאט; ממשלה נבחרת ← נציגים טריטוריאליים ← אזורים.
- מעורבות ישירה של האזרחים בחייהם הפעילים והטריטוריאליים.
הדמוסיוקרטיה הופכת את הממשל לשירות אזרחי קבוע, המעוגן במציאות ונתון לבקרתם של מי שמכירים את השטח.
II. הקדמה ופילוסופיה
חירות – שוויון – אמת
מזה אלפי שנים, העמים מחפשים את הדרך הטובה ביותר לחיות יחד.
הציוויליזציות באו זו אחר זו. הממלכות, האימפריות, הרפובליקות והדמוקרטיות הביאו כל אחת התקדמות, אך גם את מגבלותיהן. אף שיטה לא הצליחה להבטיח לאורך זמן את החירות, השוויון, הצדק, האמת והאושר של העמים.
האנושות ניצבת היום בפני אתגרים חסרי תקדים: גלובליזציה, התפתחות מדעית, בינה מלאכותית, משברים כלכליים, סכסוכים, דלדול המשאבים, אובדן האמון במוסדות והתרחקות הולכת וגוברת בין האזרחים לבין מרכזי קבלת ההחלטות.
האתגרים האלה מחייבים חשיבה חדשה.
הדמוסיוקרטיה היא הצעה לממשל המציבה את הטריטוריה, האחריות, המומחיות, הבקרה הקבועה על המוסדות והשתתפות האזרחים בלב הארגון הפוליטי.
היא אינה מתיימרת למחוק את ההיסטוריה. היא מבקשת ללמוד מן ההצלחות כמו מן הטעויות של השיטות שקדמו לה, כדי לפתוח דרך חדשה.
הדמוסיוקרטיה נשענת על שלושה עקרונות יסוד:
חירות. משום שאף בן אדם אינו יכול לממש את עצמו במלואו בלי להיות חופשי לחשוב, ליצור, לעבוד וליזום, תוך כיבוד זכויות הזולת.
שוויון. משום שלכל אזרח יש כבוד זהה בפני החוק, והוא צריך להיות מסוגל להשתתף בחיי הקהילה בלי פריבילגיה של לידה, של הון או של שייכות פוליטית.
אמת. משום שאף חברה בת קיימא אינה יכולה לשגשג אם ההחלטות הציבוריות נשענות על שקר, על מניפולציה או על דיסאינפורמציה. החיפוש הכן אחר העובדות, השקיפות והאחריות הם תנאים חיוניים לממשל צודק.
הדמוסיוקרטיה רואה בשלטון לא רכוש. הוא משימה זמנית שהקהילה מפקידה לשירות טובת הכלל.
כל אזרח נקרא להפוך, במהלך חייו, לשחקן בממשל הטריטוריה שלו, לא כדי להפעיל שליטה, אלא כדי לתרום להתפתחות הקהילה.
התקדמותה של אומה אינה נמדדת רק בעושרה החומרי, אלא גם באיכות החינוך, הצדק, המחקר, הכלכלה, הסביבה והביטחון שלה, ובכבוד שהיא מעניקה לכל אדם.
חיבור זה אינו מוצג כאמת סופית. הוא מהווה הזמנה לחשוב, להתווכח ולבנות יחד ארגון פוליטי המסוגל לענות על אתגרי המאה ה-21 ועל אתגרי הדורות הבאים.
שנים-עשר היסודות
- החירות האישית היא הזכות הראשונה.
- השוויון בפני החוק הוא מוחלט.
- האמת נבדקת לפני כל החלטה ציבורית.
- מערכת המשפט עצמאית ואחראית.
- שום שלטון אינו יכול להפוך לקבוע.
- כל הרשויות מבקרות זו את זו.
- הטריטוריה היא הבסיס לכל ייצוג.
- המומחיות קודמת לשייכות הפוליטית.
- הנציגים חוזרים למקצועם בתום כהונתם.
- ההחלטות צריכות לשפר לאורך זמן את חיי האזרחים.
- יש להתחשב בדורות הבאים.
- הידע והניסיון צריכים להנחות את ההחלטות.
השלטון צריך תמיד להיות שייך לעם, אבל להיות מופעל על ידי אזרחים בעלי מומחיות, באופן זמני, תחת בקרה קבועה ולטובתה הבלעדית של הקהילה.
תוכן החיבור
- הקדמה
- מבוא: מדוע ממשל חדש?
- פרק I – היסודות הפילוסופיים של הדמוסיוקרטיה
- פרק II – האזרח
- פרק III – הטריטוריה
- פרק IV – התאגידים
- פרק V – המוסדות
- פרק VI – החוקה
- פרק VII – החוקים האורגניים
- פרק VIII – היישום המעשי
הרעיונות שלכם חשובים: השאירו את תגובתכם למטה.
